מחקרים קודמים הראו כי רמות HCV RNA נותרות יציבות בחולים עם זיהום בו זמני ב-HCV ו-HIV הנוטלים טיפול אנטי-רטרוויראלי (cART) בעוד שפינוי ספונטני של HCV RNA בזמן הפאזה הפרסיסטנטית של הזיהום תועד לעיתים בודדות בגנוטיפ CC interleukin (IL)-28B. מחקר זה מתאר פרופילי HCV RNA וגורמים המשפיעים על שינויים ב-HCV RNA במסגרת מחקר ה-ESPRIT.
עוד בעניין דומה
- הערכה של אסטרטגיות סקירה לזיהוי צעירים נשאי HIV
- אומביטסביר, פריטפרביר וריטונביר יחד עם דאסאבוביר יעילים מאוד בטיפול בגנוטיפ 1 של הפטיטיס סי כרוני במסגרת קלינית שאינה מחקרית
- מעבר מ-Tenofovir disoproxil fumrate ל-Tenofovir alafenamide במשטרי טיפול אנטי-רטרו-ויראליים לדיכוי ויראלי בקרב מבוגרים עם זיהום ב-HIV-1
במחקר נכללו אנשים עם זיהום בו זמני ב-HIV ו-HCV שהיו חיוביים ל-HCV RNA. זמן מעקב נספר מבדיקת HCV RNA חיובית ראשונה והופסק עם תחילת טיפול מבוסס אינטרפרון. מדידות HCV RNA ו-IL-28B בוצעו באותה מעבדה. בוצע שימוש במודל אפקטים אקראיים על מנת לחשב שינויים על פני ציר הזמן ב-HCV RNA.
במחקר השתתפו 312 חולי ESPRITי(151 בזרוע שקיבלה IL-2 רקומביננטי תת-עורי ו-161 בקבוצת הביקורת). רוב החולים היו לבנים (89%) וגברים (76%) ובוצעו חמש מדידות (חציון) של HCV RNA לכל אדם (טווח בין רבעוני 3-6; טווח 1-9). זמן מעקב חציוני היה 5 שנים (טווח בין רבעוני 2-6 שנים). בתחילת המחקר 96% מהחולים קיבלו cART וב-93% היו רמות בלתי ניתנות למדידה של HIV RNA. רמות HCV RNA ממוצעות ירדו ב-13% כל שנה במהלך תקופת המעקב (רווח בר-סמך 95% 8-18%; p<0.0001). רמות HCV RNA בתחילת המחקר והשינוי ברמות במהלך תקופת המחקר היו ללא שינוי בין שתי זרועות המחקר (P=0.16 ו-P=0.56 בהתאמה). תשעה משתתפים סילקו את ה-HCV RNA במהלך תקופת המעקב (חמישה עם גנוטיפ CC interleukin-28B-56% וארבעה (46%) עם גנוטיפ CT).
מסקנת החוקרים היא כי רמות HCV RNA ירדו במשך הזמן באוכלוסייה זו עם זיהום HIV נשלט היטב. סילוק ספונטני של HCV RNA תועד בחמישה אנשים עם גנוטיפ CC interleukin-28B ו-4 עם גנוטיפ CT.
מקור: