החוקרים העריכו תוצאי טיפול בעוקבה פרוספקטיבית של אנשים עם זיהום מקביל ב-HCV ו-HIV אשר טופלו עם פרוטוקולים אנטי ויראליים ישירים נטולי אינטרפרון בבתי חולים באזור מדריד בין 2014-2016. החוקרים העריכו תגובה וירולוגית ממושכת 12 שבועות (SVR12) לאחר השלמת טיפול והשתמשו ברגרסיה לוגיסטית רבת-משתנים על מנת להעריך מנבאים של כישלון טיפולי.

במסגרת המחקר נבדקו 2,369 מטופלים אשר מתוכם ל-59.5% לא הייתה שחמת, ל-33.9% הייתה שחמת מפוצה ול-6.6% שחמת בלתי מפוצה. הגנוטיפים העיקריים של HCV היו 1aי(40.9%), 4 (22.4%), 1bי(15.1%) ו-3 (15.0%). הפרוטוקולים הטיפוליים כללו סופוסבוויר (SOF) ולדיפסוויר (61.9%), SOF ודקטלטסוויר (14.6%), דסבוויר ואומביטסוויר/פריטפרוויר וריטונוויר (13.2%) ופרוטוקולים אחרים (10.3%). בוצע שימוש בריבווירין ב-30.6% מהמשתתפים. פחות מאחוז בודד של המשתתפים הפסיקו טיפול בגלל תופעות לוואי.

החוקרים מצאו כי השיעור של SVR12 לפי אנליזת "כוונה לטפל" היה 92.0% (רווח בר-סמך 95%: 90.9-93.1%) בכלל האוכלוסייה שנבדקה, 93.8% (92.4-95.0) עבור אנשים ללא שחמת, 91.0% (88.2-92.9%) עבור שחמת מפוצה ו-80.8% (73.7-86.6) עבור שחמת שאינה מפוצה. הגורמים הקשורים בכישלון טיפולי היו מין זכר (יחס סיכויים מתוקנן 1.75; 1.14-2.69), קטגוריית enters for Diseases Control and Prevention category Cי(1.65; 1.12-2.41), צבר של תאי CD4 בסיסי הקטן מ-200 תאים ל-mm³י(2.30; 1.35-3.92), עומס HCV RNA השווה או גדול מ-800,000 יחידות בינלאומיות ל-mlי(1.63; 1.14-2.36), שחמת מפוצה (1.35; 0.96-1.89), שחמת בלתי מפוצה (2.92; 1.76-4.87) והשימוש ב-SOF עם סימפרוויר, SOF וריברווירין וסימפרוויר ודקטלטסוויר.

מסקנת החוקרים במחקר גדול זה בעולם האמיתי היא כי טיפול אנטי ויראלי ישיר הינו יעיל ובטוח באנשים עם זיהום מקביל ב-HCV ו-HIV. מנבאים לכשלון טיפולי הינם מין גברי, סטטוס HIV, עומס HCV RNA, חומרת מחלת הכבד והשימוש בפרוטוקולים שאינם מיטביים.

מקור: 

Berenguer, J. et al.  (2018) Hepatology . 68(1), 32