לרוב לא נעשה שימוש בכליות מתורמים מתים בעלי בדיקה חיובית ל-HCV לצורך השתלה בנתרמים שליליים לנגיף בשל דאגות מהעברת המחלה. עם הפיתוח של טיפולים אנטי-ויראליים ישירים (DAA) כנגד HCV קיים פוטנציאל להשתמש בכליות אלו במועמדים שליליים ל-HCV. עם זאת, העלות הגבוה של DAA מאתגרת את אימוצה של גישה זו.

החוקרים יצרו מודל Markov אשר בוחן את העלות תועלת של שימוש בכליות מתורמים עם HCV שמתו עבור השתלה במועמדים שאינם מודבקים בנגיף.

באנליזה זו נמצא כי גישה זו חוסכת עלויות ומשפרת תוצאי בריאות לעומת השארות ברשימת ההמתנה במשך שנתיים או יותר על מנת לקבל כליה מתורם שלילי ל-HCV. גישה זו הינה משופרת בהיבט עלות-תועלת עם יחס עלייה ביחס עלות תועלת של 56,018 דולר לשנת חיים מתוקננת לאיכות חיים מנקודת המבט של המשלם ושל 4,647 דולר מנקודת המבט של החברה לעומת היוותרות ברשימת ההמתנה למשך שנה נוספת.

תוצאות אלו היו עקביות באנליזות "כיוון אחד" ורגישות הסתברותית. החוקרים מסכמים כי שימוש בכליות בתורמים מתים עם HCV יוביל לתוצאים קליניים משופרים בעלות מופחתת עבור מועמדי השתלה ללא HCV.

מקור: 

Kadatz, M.  (2018) American Journal of Transplantation. Accepted Article