זיהום הפטיטיס C כרוני קשור בביטויים חוץ-כבדיים (extra hepatic manifestation-EHM) אשר יכולים להשפיע על תפקוד כלייתי, קרדיווסקולרי ותחלואות נוספות. ההשפעה של טיפול קצר טווח בהפטיטיס C כרונית על EHM לא מוגדר דיו. החוקרים ביקשו לבחון באופן אורכי ערכי eGFR, טריגליצרידים וגלוקוז על מנת להעריך את ההשפעה של טיפול קצר טווח בהפטיטיס C כרונית על מחלה כלייתית, קרדיווסקולרית ומטבולית.

החוקרים ביצעו אנליזה של כלל המטופלים ללא שחמת אשר טופלו עם גלקפרוויר ופיברנטסוויר (glecaprevir and pibrentasvir – G/P) במשך שמונה שבועות בשני מחקרי פאזה 3 קליניים. בנוסף, מחקר פאזה 3 אחד בוצע על מנת לבחון את ההשפעה של הטיפול על EHM כלייתיים במטופלים עם פגיעה כלייתית מתקדמת בסיסית. בתור אנליזת רגישות, החוקרים כללו את כל המטופלים עם הפטיטיס C כרונית אשר טופלו עם G/P במשך 8 או 12 שבועות בחמישה מחקרי פאזה 3. החוקרים ביצעו תקנון למאפייניי בסיס דמוגרפיים וקליניים באמצעות מודל רגרסיה מעורב המאפשר הערכה של שינויים ב-EHM בסוף הטיפול.

החוקרים מצאו כי טיפול עם G/P במשך שמונה שבועות הוביל לירידה מובהקת סטטיסטית בטריגליצרידים (-28.6 מ"ג/ד"ל) וגלוקוז (-11.2 מ"ג/ד"ל) בעוד שלא נמצאה ירידה מובהקת סטטיסטית בערכי eGFR. השיפור בסמנים הביולוגיים היה הגדול ביותר בקרב מטופלים עם רמות טריגליצרידים וגלוקוז מוגברות בתחילת המחקר. השפעה דומה נצפתה בכל המטופלים שקיבלו G/P במשך 8 או 12 שבועות.

החוקרים מסכמים כי טיפול קצר טווח עם G/P מוביל לתפקוד כלייתי יציב ושיפור בסמני EHM מטבוליים וקרדיווסקולריים ובמיוחד עם ביטויים חוץ-כבדיים קשים בתחילת המחקר.

מקור: 

Tran, T.T. et al.  (2018) Infectious Diseases and Therapy. 7(4), 473