טיפול באמצעות תרופות פומיות אנטי-ויראליות (DAA) מכחיד הפטיטיס Cי(HCV) עבור רוב הנשאים הכרוניים. המידע בנוגע לנסיגת פיברוזיס והשפעת HIV על נסיגה זו אינו רב.

לצורך בדיקת קשר זה, נבדקו כל המטופלים שטופלו עם DAA עבור HCV במוסד אחד בספרד. בדיקת אלסטוגרפיה כבדית בוצעה במצב הבסיס ובזמן SVR12י(12 שבועות של השגת תגובה ויראלית מלאה לאחר הפסקת הטיפול). נסיגת פיברוזיס כבדי הוגדרה כמעבר מפיברוזיס כבדי מתקדם (דרגת Metavir של F4-F3) לפיברוזיס כבדי אפסי או גבולי (F0-F2) ו/או ירידה הגדולה מ-30% מ-kPa.  בנוסף לנתונים אלה, יחס AST לטסיות (APRI) וציון פיברוזיס 4 (FIB-4) חושבו גם הם.

במהלך המחקר, 260 חולים טופלו עם DAA. כולם למעט 14 השיגו SVR12 וייצגו את אוכלוסיית המחקר. זיהום מקביל ב-HIV אותר ב-42% מהמשתתפים. במצב הבסיס ל-57.2% היה פיברוזיס כבדי מתקדם עם חציון kPa של 11, ציון FIB-4 של 2.4 וציון APRI של 0.95. בזמן SVR12, ירידה חציונית של 2.1 kPaי(P<0.001) זוהתה באמצעות אלסטוגרפיה.

כמו כן, ירידה משמעותית של פיברוזיס זוהתה ב-40% מהמטופלים, כאשר היא הייתה נפוצה יותר בחולים עם פיברוזיס מתקדם לעומת חולים עם פיברוזיס התחלתי אפסי-קל (52.3% לעומת 22.5%; P<0.001).  עם זאת, 41.2% מהמטופלים עם דרגת בסיס F3-F4 המשיכו להשתייך לקבוצה צירוטית. החוקרים מציינים שבניתוח רבה-משתנים, רק דרגת הנוקשות (Stiffness) קושרה באופן מובהק עם מידת נסיגת הפיברוזיס הכבדי.

על בסיס ממצאים אלה הסיקו החוקרים שריפוי HCV באמצעות DAA קושר עם רגרסיה של פיברוזיס בכבד במרבית החולים המטופלים, כפי שנמדד באמצעות אלסטוגרפיה, FIB-4 ו-APRI. היתרון היה בולט יותר בחולים עם מצב התחלתי מתקדם יותר של פיברוזיס וצירוזיס. דינמיקת הפיברוזיס הכבדית לאחר הטיפול לא הושפעה מהדבקה מקבילה ב-HIV.

מקור: 

Gema, M. Liedo. Et al. AIDS. 2018. 32 (16)