שבץ הינו הסיבה המובילה לפגיעה קוגניטיבית ודמנציה, אך המנגנון של הירידה הקוגניטיבית לאחר השבץ אינו מובן היטב. תהליכי השבץ מעוררי תגובות חיסוניות מקומיות וסיסטמיות המערבות את מערכת החיסון הנרכשת והמולדת. עם זאת, לא ברור האם תגובה חיסונית סיסטמית תורמת לנכויות ארוכות הטווח.
עוד בעניין דומה
החוקרים השתמשו בגישת single-cell mass cytometry בכדי לאפיין את התגובה החיסונית הסיסטמית בשבץ בדגימות דם לאורך זמן מ-24 מטופלים במהלך שנה ואת השינויים בתפקוד הקוגניטיבי בין 90 ו-365 ימים לאחר השבץ. תוך שימוש ברגרסיית elastic net, החוקרים הגדירו מרכיבי מפתח של תגובה חיסונית סיסטמית ממושכת ומשמעותית לשבץ איסכמי המתרחשת בשלושה שלבים: שלב אקוטי (יום 2) המאופיין ע"י עליה בתגובה ל-signal transducer and activator of transcription 3י(STAT3) בתאי מערכת החיסון המולדת, שלב ביניים (יום 5) המאופיין ע"י עליה בתגובה ל-cAMP response element-binding proteinי(CREB) בתאי מערכת החיסון הנרכשת, ושלב מאוחר (90 יום) ע"י עליה קבועה בנויטרופילים ותאי B - אימונוגלובולינים Mי(IgM).
עד יום 365 לא נמצא הבדל בין דגימות אלו ובין אלו של מטופלים המותאמים לפי גיל ומין שלא עברו שבץ. בהשוואת השינוי במדד Montreal Cognitive Assessment בין יום 90 ו-365 לאחר השבץ, השלב האקוטי נמצא כקשור למסלול קוגניטיבי לאחר השבץ (r= -0.692, יBonferroni-corrected P = 0.039).
תוצאות המחקר מדגימות את הרלוונטיות של הגישה לפרופיל אימונולוגי עם mass cytometry כאמצעי לזיהוי קשרים אימונולוגיים רלוונטיים מבחינה קלינית למסלולים קוגניטיביים.
מקור: