מחקר שפורסם בכתב העת American Journal of Ophthalmology נועד להעריך את היעילות והבטיחות של שימוש באפליברספט (aflibercept) תוך-זגוגיתי (IVT-AFL) לטיפול בחולים עם בצקת מקולרית משנית לחסימת וריד הרשתית המרכזי (CRVO), ואת היעילות והבטיחות של הרחבת המרווח שבין הטיפולים.
עוד בעניין דומה
מחקר ה-CENTERAי(Evaluation of a Treat and Extend Regimen of Intravitreal Aflibercept for Macular Edema Secondary to CRVO) היה ניסוי קליני בשלב 4. במסגרת הניסוי חולים קיבלו 2 מ"ג של IVT-AFL בתחילת המחקר ולאחר מכן בכל 4 שבועות עד להשגת הקריטריונים למחלה יציבה, או עד לשבוע ה-20 של הטיפול. לאחר מכן, לכל חולה הותאם טיפול במנות שהלכו ועלו בכל שבועיים, בהתבסס על התוצאים התפקודיים והאנטומיים.
מתחילת המחקר ועד לשבוע 76, 105 חולים (65.6%) צברו ≥15 אותיות (P <0.0001 [בדיקה כנגד סף של 40%]); ובמהלך שלב הטיפול והעלאת המינון, 72 חולים (45.0%) השיגו מרווח ממוצע של ≥8 שבועות בין הטיפולים (P = 0.8822 [בדיקה כנגד סף של 50%]). 101 מטופלים (63.1%) השיגו מרווח סופי של ≥8 שבועות, ו-108 מטופלים (67.5%) הגיעו במחקר למצב בו המרווח הבא המתוכנן הינו של 8 שבועות או יותר.
חדות הראייה המתוקנת הטובה עלתה מערך ממוצע של 51.9 אותיות (עם סטיית תקן של ± 16.8) בתחילת המחקר, ל-72.3 (± 18.5) אותיות בשבוע 76 (שינוי ממוצע: 20.3+ אותיות, ± 19.5). עובי מרכז הרשתית ירד מ-759.9 ± 246.0 מיקרומטר בתחילת הדרך ל-265.4 ± 57.9 מיקרומטר בשבוע 76 (שינוי ממוצע: 496.1- מיקרומטר, ± 252.4). פרופיל הבטיחות של IVT-AFL היה תואם למחקרים קודמים.
לסיכום, טיפול עם IVT-AFL המלווה בהעלאת המינון שלו, הביא לשיפור בעל משמעות קלינית בתוצאים התפקודיים והאנטומיים. מרבית המטופלים השיגו מרווח אחרון מתוכנן בין טיפולים, ומרווח אחרון בפועל של 8 שבועות ומעלה, מה שמצביע על האפשרות להרחבה נוספת של משך הזמן שבין הטיפולים.
מקור: