מחקרים

בטיחות תרומת איברים ממטופל חיובי ל-HCV למטופל שלילי

חוקרים בחנו נתוני השתלות מהעולם האמיתי ומצאו כי ב-100% מהמקרים בהם התורם היה חיובי ל-HCV חלה הדבקה בנגיף, אך הודות לטיפול היעיל הקיים בימינו השתלה כזו הינה בטוחה

השימוש בשתלים (allografts) מתורמים בעלי תוצאה חיובית במבחן חומצות גרעין (NAT+) לנגיף דלקת כבד נגיפית מסוג Cי(HCV), למקבלים עם תוצאה שלילית (HCV NAT-) דווח במספר מחקרים כפעולה יעילה. עם זאת, מחקרים אלה לא שיקפו את הפרקטיקה בעולם האמיתי, בו השימוש בתרופות ישירות כנגד הנגיף (DAA) תלוי בכיסוי הביטוחי.

לצורך בחינת ההשפעות של השתלה מסוג זה, ערכו החוקרים תרשים סקירה רטרוספקטיבי ממרכז אחד, שבאמצעותו הם עקבו אחר מטופלים עם HCV NAT- שעברו השתלה של איבר סולידי (SOT) מתורם עם HCV NAT+ בין ה-1 באפריל 2019 ל-27 במאי 2020.

במחקר נכללו 61 חולי HCV NAT- שעברו השתלה של איבר סולידי מתורם עם HCV NAT+, ש-59 מתוכם נכללו בהערכה. השתלות האיברים כללו: 22 השתלות כליה (KT), 18 השתלות כבד (LiT), 10 השתלות לב (HT), ותשע השתלות ריאה (LuT).

הדבקה ב-HCV התרחשה ב-100% מהנמענים. משך הזמן הממוצע להתחלת טיפול עם DAA עמד על 46.3 ± 25 ימים. SVR12 הושג ב-98% מהמקרים (56/57; שני חולים לא כשירים לניתוח). כישלון טיפולי התרחש לאחר השתלת ריאות אחת, ולאחר טיפול באמצעות מבירט (glecaprevir/pibrentasvir), ועם מוטציות P32del ו-Q80K.

אף חולה לא פיתח הפטיטיס כולסטטית פיברוטית (fibrosing cholestatic hepatitis). שני מטופלים נפטרו עקב סיבוך אנסטומוטי (LuT) ותסחיף ריאתי (HT).

דחייה משמעותית מבחינה קלינית אובחנה וטופלה בשני מטופלים שעברו השתלת לב (חולה אחד עם ACR2 ואחד עם ACR2/pAMR2), ובקרב מטופל אחד שעבר השתלת כבד (RAI 5/9). שישה מטופלים (10.2%) דיווחו על תופעות לוואי המיוחסות לטיפול ב-DAA, בעיקר במערכת העיכול.

מקור: 

Hudson, MR et al. Clinical Transplantation. 2021 Jun 16:e14386.doi: 10.1111/ctr.14386

נושאים קשורים:  מחקרים,  הפטיטיס C,  השתלת איברים,  מבירט
תגובות