מטופלים שעברו הכחדה מוצלחת של נגיף דלקת הכבד הנגיפית C (HCV) מגופם צריכים להיוותר במעקב, עקב סיכון מוגבר לפתח קרצינומה של הכבד (HCC). גורם הגדילה וההתמיינות GDF15 הוא ציטוקין המושרה עקב תפקוד מיטוכונדריאלי לקוי או עקה חמצונית. במחקר שפורסם בכתב העת Alimentary Pharmacology & Therapeutics בחנו החוקרים את הערך הפרוגנוסטי של GDF15 בחיזוי HCC לאחר הכחדה של HCV.
עוד בעניין דומה
לצורך כך, מדדו החוקרים את רמות ה-GDF15 בסרום שנדגם מחולים עם זיהום כרוני ב-HCV ללא היסטוריה של HCC, שהשיגו תגובה נגיפית מתמשכת לאחר טיפול עם תרופות אנטי-ויראליות ישירות (DAA). החולים חולקו באופן אקראי לעוקבת גזירה (n=964) ולעוקבת תיקוף (n=642).
בקבוצת הגזירה, רמות GDF15 בסרום היו גבוהות יותר בקרב נבדקים אצלם הופיע HCC לאחר טיפול עם DAA בהשוואה לנבדקים ללא HCC.
באמצעות ניתוח סיכונים פרופורציונליים מרובה משתנים של Cox זיהו החוקרים מספר גורמי סיכון בלתי תלויים ל-HCC, ובתוכם הרמה הבסיסית של GDF15 (> 1,350 פיקוגרם/מיליליטר, יחס סיכונים [HR]= 2.54), רמת הבסיס של AFP (> 5 ננוגרם/מיליליטר, 2.00), ומדד FIB-4 (3.25, (2.69. הסיכון ל-HCC היה ניתן לריבוד לפי ציון המתבסס על רמות ה- GDF15, AFP ו- FIB-4.
בקבוצת התיקוף, שיעור ההופעה המצטבר של HCC לאחר 3 שנים עמד על 0.64%, 3.27% ו-15.3% בקבוצות עם ציון נמוך (N = 171), ציון בינוני (N = 300) וציון גבוה (N = 166), בהתאמה.
בקבוצה הכוללת, מתן ציון אפשר לחלק מטופלים עם מדד FIB-4 ≤3.25 ושיעור הופעת HCC ל-3 שעמד על 2.0%, לקבוצות בעלות ניקוד בינוני ונמוך, עם שיעורי הופעת HCC לאחר 3 שנים של 3.76% ו-0.24%, בהתאמה.
לסיכום, רמת GDF15 בסרום מסייעת לחיזוי התרחשות של HCC דה נובו. ציון המתבסס על הרמות של GDF15 ו-AFP, וכן על המדד FIB-4 יכול לחזות את הסיכון להתרחשות HCC דה נובו לאחר הכחדה HCV.
מקור: